מפגש שמיני- שיר מכונן
- 12 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 14 ביוני
את המושג "ארוע מכונן" שמעתי בהרצאה של מי שהיה המדריך הראשון שלי בעבודתי כתרפיסטית במוזיקה, ד"ר מיקל בנד. ד"ר מיקל הסביר את המושג כמאורע הגורם לשינוי פרספקטיבה ולהתבוננות מחודשת על החיים. לטענתו, לאדם מבוגר יש בין 3-5 אירועים כאלה, הפרושים לאורך חייו, ודיון עליהם יכול לסייע בבניית מפת דרכים הנותנת כיוון ומשמעות לחיים.
כשניסיתי לחשוב על אירועים מכוננים בחיי, כמעט כולם היו שירים- מולחנים, או כתובים. השיר של לאה גולדברג בלחן ובביצוע של אחינועם ניני "ניסיון" היה אחד כזה, המילים מציגות את האושר כניסיון, והלחן הקצבי מאפשר לשמוח. גם השיר "אדרבה" של הזמר החסידי אברהם פריד טלטל אותי בנעוריי. גיליתי בו חום יידישקייטי שהייתי זקוקה לו. כשניגנתי לראשונה את הסונטה הפתטית של בטהובן חוויתי תחושה דומה- גילוי של עוצמה שלא הכרתי. כך קרה שהייתי וודאי בין היחידות בישראל שצפתה באופן עקבי בהופעות של אברהם פריד, של אחינועם ניני, ובקונצרטים קלאסיים... ). חשבתי שעיסוק בשיר מכונן נכון עכשיו לקבוצה שהתגבשה ובשלה לעבודה אישית וקבוצתית.
אז במפגש השמיני, בקבוצה האחת- אחרי תרגילי הרפיה (שאלתי את הנשים למה מכל התרגילים הקודמים הן רוצות לחזור, בשתי הקבוצות אמרו שסריקת גוף ומציאת מקום בטוח), ולאחר תרגילי פיתוח קול ושירה חוזרת של "על הר גבוה" בקבוצה האחת, ו"מקום בתוכי" בקבוצה השנייה, הסברתי למשתתפות את המושג, והצעתי להן לכתוב במחברת על שיר מכונן, על מנת לשתף אחר כך בקבוצה. כדי להקל, הצעתי אפשרות להבין את המושג כשיר שליווה תקופה מכוננת בחיים. אולי לא הייתי צריכה להציע את האפשרות ה"קלה" הזו כי כל השירים הלכו בכיוון הזה. מצד שני, היה מדהים לשמוע עד כמה שירים נתנו כוח במצבי חיים מורכבים.
ונשים סיפרו. על תקופות מחלה, על אובדנים, על חרדות, והשמיעו שירים נפלאים. את חלקם ליוויתי בנגינה, את חלקם- ליוו הנשים, או השמיעו ברמקול של הסטודיו, לפעמים שרנו או תופפנו או רקדנו- לבקשת הדוברת. היינו איתה.
בשתי הקבוצות, רוב התכנים ששיתפו הנשים על חייהן היו מוכרים כבר לחברות, נוצרה תחושה של היכרות שהעמיקה. הן פירגנו האחת למוזיקה של האחרת, חשבתי לעצמי- הנה קבוצות. האחת גדולה ויציבה, השנייה קטנה ומשתנה, ובכל זאת- עבודה רגשית נעשית, ויש תמיכה הדדית ויש מוזיקה.
לסיום השמעתי את השיר של ארקדי דוכין ושם טוב לוי "באה המוזיקה". "מצורך עז לחיות, מהפחד לא להפגע, באה המוזיקה". נדמה לי שלגבי הנושא הזה, החלה לשרור הבנה.
באה המוסיקה
מילים: ארקדי דוכין
לחן: שם טוב לוי
מהשקט הזה והטמטום
מהיושר שנראה עקום
מהשקר והמועקה
משנים של צפייה לשמחה
באה המוזיקה
מהגשמים שלא הותירו כלום
המלחמה שלא נשכחה
מצחוקך המצמרר והמבוכה
באה המוזיקה
מצורך עז לחיות מהפחד לא להיפגע
ממה שהספקנו לנדוד
מזכרון המגע
באה המוזיקה
תגובות