מפגש רביעי- מקום בתוכי
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: לפני 3 ימים
את השיר "מקום בתוכי" הכרתי כששרתי באנסמבל נשים בפרדס חנה. שרנו אז בעברית ובאנגלית שירי אהבה ושלום, יום אחד ערכנו הופעת רחוב במרכז המושבה, אנשים עברו ושאלו על מה המחאה שלנו, האם אנחנו בעד או נגד הרפורמה, בעד או נגד ביבי. ניסינו להסביר שאנחנו פשוט שרות כי טוב לשיר. וכי השירה מאפשרת לנו לשרוד בין המחאות והתנועות הטקטוניות של השנים הקשות האלה.
בקבוצה היום עסקנו בשירה ובמקום בטוח. גישות רבות לטיפול בטראומה מדגישות את חשיבות הזיכרון החיובי, שנושא איתו דימוי עצמי חיובי, כמשאב חיוני, שמאפשר את הגישה לאיזורי הטראומה.
בתהליך של דמיון מודרך ובליווי מוזיקה, מצאנו את המקום הזה, ובהשראת פרוטוקול EMDR גם בדקנו את התחושות, הרגשות, והמחשבות הנלוות אליו. אם את צפה על גלי הים, שאלתי את אחת המשתתפות, אז מה זה אומר עליך? והיא ענתה- שאני מוגנת ושלווה. ואם את יושבת במרפסת ושותה קפה, מה זה אומר עלייך, שאלתי אחרת. והיא ענתה- שאני אהובה. התודעות הטובות האלה חומקות מאיתנו בזמני עומס ודחק, אנחנו רוצים שהן תהיינה זמינות תמיד, כעין עוגן במים, כשם האלבום המקסים של אביתר בנאי, בו הוא מבצע מחדש את השירים שמייצבים את חייו, שתמיד אפשר לחזור אליהם.
ואז התבקשו הנשים לעגן את המקום הבטוח בשיר שמתאים לסיטואציה. עלו שירים מגוונים, שירי ילדות, עדות, שירי קודש וחול. שרנו את כולם, ויצרנו מעגל קבוצתי של חוסן שנמצא ממש בתוכנו, בזכרונות ובמוזיקה שמלווים את חיינו.
ולסיום למדנו את השיר "מקום בתוכי", בשני קולות, ועיגנו עוד את נוכחות המקום הבטוח בתוכנו. גם כשמסביב חשוך, "יש מקום בתוכי שלעולם לא יחשיך/יש בי דרך אחת שלעולם לא תאבד",
הנה השיר בביצוע דניאלה ספקטור, למרות שהביצוע שלנו במעגל היה הרבה יותר יפה :)
מרגש