חג הפסח-אמפתיה כלפי הסבל
המקרא מספר לנו על תקופה חשוכה בה היו בני ישראל עבדים במצרים, סבלו מגזירות נוראיות ומאבדן עצמאותם
ממצב נורא זה הציל אותם האל, גאל אותם והובילם להיות עם חופשי בארצם.
נשאלת השאלה- מה היא משמעות התקופה הקשה, ומדוע היא נחשבת חלק כה משמעותי מעיצוב זהותו של העם היהודי?
התשובה לשאלה זו כתובה אף היא במקרא. בספר שמות מצווה האלוהים:
"וגר לא תלחץ
ואתם ידעתם את נפש הגר
כי גרים הייתם בארץ מצרים"
לפי מאמר זה, תקופת הסבל יכולה לסייע לנו לעצב אמפתיה עמוקה, נפשית, כלפי אילו הסובלים כעת. האמפתיה תבוא לידי ביטוי בכך שלא "נלחץ" את הגרים- ניתן להם מרחב מכבד ומכיל ביננו.
וכן בחומש ויקרא נאמר-
"וכי יגור אתך גר בארצכם
לא תונו אותו
...ואהבת לו כמוך
כי גרים הייתם בארץ מצרים"
הנחייה זו מרחיקה לכת מאחר ויש בה ציווי על אהבה, המצריכה חיבור רגשי מעמיק. הציווי "ואהבת לרעך כמוך" מתרחב לאהבה לגר "ואהבת לו כמוך"
חיבור זה אפשרי רק מתוך הבנה עמוקה שמקורה בהזדהות עתיקה עם קשיים דומים.
הבנות אילו יכולות לשפוך אור גם על התמודדויות נפשיות קשות שאנו עוברים כיום.
כשעובר הגל העכור, כשאנו שבים לנשום וחווים גאולה, אנחנו יכולים לסייע לאילו הנמצאים במצוקה כעת
ובכך ליצוק משמעות לקשיינו, ולקיים את הצו המוסרי אליו מכוונת התורה.
חג שמח!
*הדברים נכתבו בהשראת הקדמת הרב מלמד לספר "פניני הלכה" לפסח
