חווית ה"זרימה" בתרפיה במוזיקה
מושג הזרימה לקוח מתחום הפסיכולוגיה החיובית. את המושג טבע
החוקר צ'יקזנמיאלי והוא מתאר חוויה בה האדם שקוע בפעילות עד כדי כך שהוא לא חש בזמן החולף. הוא מרגיש שהאתגר בפעילות שהוא עושה מתאים לו בדיוק, ושהוא ממוקד באתגר ויודע כיצד להתמודד איתו. אנחנו חווים זרימה בזמן משחק כדורגל, טיפוס הרים, משחק שחמט ועוד.
נשמע פשוט וברור, אלא שרובנו לא חווים זרימה במהלך היום. אנחנו עושים פעולה אחת בעוד הראש נמצא במקום אחר. אנחנו מתמודדים עם אתגרים שקלים עבורנו, או שגדולים עלינו בכמה מספרים, ולכן אנחנו מתרחקים מהם מנטאלית, מפצלים את עצמנו לשכל, רגש, גוף ועוד. אנחנו מרגישים שהזמן לא זז, ולא חווים את עצמנו במלאות.
לפי צ'יקזנמיאלי, חווית זרימה היא אחת החוויות המביאות לתחושת אושר, והעדר תחושת זרימה בחיי היומיום מוביל לדכדוך.
בעבודת מחקר שנעשתה לאחרונה על ידי יובל בארי, תרפיסט במוזיקה, עולה כי מרואיינים שאילתרו בכלי נגינה ביחד עם המטפל במוזיקה שלהם דיווחו על תחושת זרימה. "לעשות מוזיקה" זו פעילות מאתגרת, מתגמלת, שאפשר לשקוע בתוכה ולשכוח מהזמן החולף.
הכיף באילתור עם מטפל במוזיקה הוא שהמטפל אחראי "להחזיק" את המנגינה מבחינת ההרמוניה והמקצב שלה, והמאלתר חופשי להיות הוא, להביא את עצמו בכיף ובאותנטיות. התחושה המשכרת של יצירה משתמרת ימים רבים ותורמת גם היא לתחושת האושר. הצטברות חוויות של זרימה מעניקה יציבות ומשיבה אמון בתהליכי יצירה.
אם עוד לא התנסתם באילתור במוזיקה, אתם מוזמנים למפגש שכולו יצירה, נגינה על נבל, דג'מבה, דרבוקה, פסנתר ומגוון חלילים, פותחת את הנפש ומאפשרת תהליכי ריפוי.
